סמרה ואח' נ' שירותי בריאות כללית בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה בגין נזקי גוף.

התובע יליד 1948, טוען כי ביום 12/9/08 הגיע לבית החולים מאיר בכפר סבא, בלווית אמו והעמיד את רכבו אל מול הכניסה לחדר המיון. התובע טוען כי לאחר שיצא את רכבו והחל לצעוד אל עבר חדר המיון החליק במקום כתוצאה מבוץ שומני אשר היה על הקרקע. לטענת התובע מקור הבוץ, היה שטיפה אשר בוצעה במקום זמן קצר לפני כן, באמצעות מכלית השייכת לצד השלישי והתובע מיהר ומסר את פרטיה של אותה מכלית לאנשי הנתבעת 1. התובע טוען כי כתוצאה מאותו אירוע נגרם לו נזק בידו השמאלית ומכאן תביעתו כנגד הנתבעת 1, בעלי בית החולים וכנגד הנתבעת 2 מבטחתה.

הנתבעות הגישו הודעתן כנגד הצד שלישי – חברת סניג'נט בע"מ אשר הייתה אחראית לביצוע עבודות הניקיון וכנגד מבטחתה.

הצדדים הסכימו ביניהם כי נזקו של התובע יעמוד ע"ס של 35,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 15% ומע"מ וכן החזר אגרה. הצדדים נחלקו ביניהם באשר לשאלת חלוקת האחריות בין הנתבעות לצדדים השלישיים.

הנתבעות טענו כי עבודת הניקיון בוצעה במועד הרלבנטי בידי הצד השלישי 1, לאחר שזו נבחרה בידי הנתבעת 1 בעקבות הצגת נתונים מרשימים והצעת מחיר. רכב המכלית אשר ביצע את הניקיון אותה עת, הוא רכב הצד השלישי 1 ומנהל הצד השלישי 1 אף שהה במקום כמנהל עבודה בשטח בזמן האירוע. הנתבעות טענו כי הצד השלישי הייתה אחראית על בחירת חומרי הניקוי אשר ישמשו אותה ואחריותה הייתה בין היתר לוודא כי לא נותרו במקום לאחר עבודתה מפגעי רטיבות. לטענת הנתבעות האירוע אירע בשעה 08:00 בבוקר, כאשר הצד השלישי טוענת שהעבודות הסתיימו בשעה 07:00 ויש בכך על מנת ללמד על מהימנות טענות הצד השלישי שכן התובע עצמו הבהיר כי ראה את מכלית הצד השלישי במו עיניו ואף רשם את מספרה. לטענת הנתבעות, יש להטיל את האחריות לקרות האירוע על הצד השלישי אשר יצרה את הסיכון והייתה האחראית למניעתו מלכתחילה. הנתבעות טוענות עוד כי אין בסיס לטענת הצד השלישי בדבר פיקוח מטעם הנתבעת 1 על עבודת הצד השלישי וכי טענה זו כלל לא הוכחה. הנתבעות אף טוענות כי אין זה הגיוני וסביר כלכלית, לדרוש מן הנתבעת 1 כי תציב פיקוח על כל עובד קבלן המבצע עבודה בשטחה. לפיכך, עתרו הנתבעות להטלת האחריות על הצד השלישי 1 והצד השלישי 2 – המבטחת מטעמה.

הצדדים השלישיים טענו כי הצד השלישי 1 הינה חברה מוכרת וידועה בתחומה וזו לה התביעה הראשונה כנגדה. הצדדים השלישיים לא הכחישו כי אכן הצד השלישי 1 היא זו אשר ביצעה את עבודת הניקיון בזמנים הרלבנטיים לתובענה זו, אצל הנתבעת 1. לטענת הצדדים השלישיים בוצעה העבודה בהתאם לשעות ולמועדים אשר נקבעו בידי הנתבעת 1 ובפיקוחה המלא. לטענת הצדדים השלישיים, אירע אירוע הנזק לתובע, בעת שעבודות הניקיון היו בעיצומן , אך אין הדבר מפחית מאחריותה של הנתבעת 1 כלפי הבאים בשעריה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחדר מיון בבית החולים. הצדדים השלישיים טוענים כי היה על הנתבעת 1 לוודא כניסה בטוחה יותר לבאים בשערי חדר המיון למשך פרק הזמן בו נערכו עבודות הניקיון במקום, שהרי ברור כי עבודות ניקוי בלחץ מותירות אחריהן רטיבות זמנית. הצדדים השלישיים טענו כי באם אכן נכונה הטענה כי לא היה פיקוח של הנתבעת 1 על עבודת הצד השלישי 1, הרי שהדבר רק מגביר את אחריות הנתבעת, מאחר ואין המדובר בעבודת ניקיון שולית. משכך, טענו הצדדים השלישיים כי יש ליחס אחריות לקרות הנזק אף לנתבעת 1 כבעלי המקרקעין.

הצדדים מילאו ידיי, כאמור, להכריע בשאלת חלוקת האחריות על דרך הפשרה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי טענותיהם, אני קובעת כי נזקו של התובע, בהתאם להסכמת הצדדים יעמוד ע"ס של 35,000 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 15% ומע"מ וכן תושב לתובע האגרה בסך 700 ₪. אני מחייבת את הנתבעות 1-2, לשלם לתובע 30% מן הנזק אשר נקבע לעיל ואת הצדדים השלישיים 1-2, לשלם לתובע 70% מן הנזק אשר נקבע לעיל.

פסק הדין ניתן לאחר שקילת טענות הצדדים ללא נימוקים כפי המקובל והראוי בפסיקה על דרך הפשרה.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ג, 14 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: